הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את שיטת התמרוץ של העובדים ביחידה/ארגון שלנו.
בין אם קיים מודל פעיל ובין אם לאו, בניית מודל תמריץ אינו דבר של מה בכך. בין אם רוצים לתגמל אנשי מכירות, שרות, או תפעול, יש המון שאלות שצריך לשאול כדי לנסות ולהגיע למודל האופטימלי שנכון לאותה תקופה, לדוגמא:
- מהי מטרת התמריץ? מהם הפרמטרים אותם אני רוצה לשפר ביחידה/ארגון שמצדיקים תשלום תמריץ מעבר לשכר של העובד?
- איך אני מהדק את הקשר בין המודל ליעדי הארגון?
- מהו גובה התמריץ האפקטיבי לעידוד העובד להשאת הביצועים?
- מהי רמת ההשפעה של העובד על אותם פרמטרים?
- האם להציב תנאי מינימום לקבלת התמריץ? אולי להגביל בתקרה מקסימלית?
- האם אני יודע למדוד את הפרמטרים באופן אובייקטיבי ובשקיפות מלאה על מנת שלא לפגוע באמון של העובד במודל?
- מהי מידת ההשפעה במודל שאני מעוניין לתת למנהל, אם בכלל?
- איך אני בונה את המודל שימריץ לא רק את העובדים הטובים ביחידה וחלילה יגרום לפחות טובים לוותר כבר בתחילת החודש? ואולי דווקא הטובים לא צריכים בכלל תמריץ כדי להיות טובים כי הם פשוט טובים?
- האם אני יודע לשקף לעובד את ביצועיו לאורך כל תקופת המדידה או שאני "מפתיע" אותו בתלוש השכר?
- איך אני בונה את המודל שיהיה אטרקטיבי ולא סטטי כעוד רכיב מהשכר?
- ואולי בכלל לא צריך מודל אלא מנגנון עידוד אחר כמו תחרויות, ליגות, משחקים חברתיים וכד'?
עוד מאמרים בנושא...
מודל Senge: הארגון הלומד ככלי להצלחה מתמשכת
בעידן של שינויים מהירים, תחרות גוברת והתקדמות טכנולוגית, ארגונים נדרשים לאמץ גישות חדשות לניהול ולשיפור מתמיד. אחד המודלים הבולטים בתחום הוא מודל הארגון הלומד של פיטר סנג'י (Peter Senge), המיועד להפוך ארגונים ליותר גמישים, חדשניים ועמידים. המודל, שהוצג לראשונה בספרו של סנג'י, The Fifth Discipline,
מאמר מס' 4 – מודל מקינזי 7-S: תאום משאבים לשינוי מקיף
בעידן של שינויים ארגוניים מהירים ודינמיים, מנהלים נדרשים להתמודד עם אתגרים מורכבים ולתאם בין מגוון גורמים המשפיעים על הצלחת הארגון. מודל מקינזי 7-S, שפותח על ידי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי[1], מציע מסגרת עבודה אינטגרטיבית להתמודדות עם שינויים רחבי היקף. המודל מדגיש את הקשרים ההדדיים בין
מאמר מס' 3: מודל ADKAR: מסגרת ממוקדת – אדם לניהול שינויים
מבוא השינויים המהירים והבלתי נמנעים המתרחשים כיום כמעט בכל תחום דורשים מהארגונים לשדרג את יכולותיהם להתמודד ולהוביל שינויים פנימיים בצורה אפקטיבית. בניגוד לגישות שממוקדות בתהליכים ארגוניים ובמערכות, מודל ADKAR (Awareness, Desire, Knowledge, Ability, Reinforcement) פותח במטרה לסייע לעובדים עצמם לעבור תהליך שינוי אישי ולהתאים את
מאמר מס' 2: מודל קוטר: שמונת השלבים לניהול שינוי אפקטיבי – מדריך מלא להובלת שינוי בארגונים
ניהול שינוי בארגונים הוא תהליך מורכב הדורש תכנון, הבנה ויכולת להתמודד עם אתגרים והתנגדויות פנימיות. פרופסור ג'ון קוטר, מומחה בעל שם עולמי לניהול שינוי, פיתח את אחד המודלים המובילים בתחום זה, שנודע כ"מודל שמונת השלבים לניהול שינוי". המודל, שנבנה בהתבסס על מחקרים וניסיון מעשי רב,
מאמר מס' 1: מודל לוין – מדריך מעמיק להובלת תהליכי שינוי בארגונים
מודל לוין[1] הידוע בשם התכתבות, שינוי, הקפאה (Unfreeze, Change, Refreeze), הוא אחד המודלים הבסיסיים והמשפיעים ביותר לניהול שינויים בארגונים. הוא פותח על ידי קורט לוין, פסיכולוג חברתי ומהמייסדים של תורת השדה הפסיכולוגית, ונועד להציע גישה מתודית וברורה לניהול שינויים בסביבות מורכבות. המודל מבוסס על שלושה
מדריך מעמיק למודלים לניהול שינויים בארגונים
ברוכים הבאים לסדרת המאמרים בנושא מודלים לניהול שינויים בארגונים! שינויים הם חלק בלתי נפרד מעולם העסקים הדינמי, וכל ארגון המתמודד עם אתגרים של צמיחה והתפתחות נדרש ליכולת ניהול שינויים אפקטיבית. בסדרת המאמרים הקרובה נעמיק במודלים השונים לניהול שינויים בארגונים, תוך סקירת מתודות וכלים מעשיים שיסייעו
