הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את שיטת התמרוץ של העובדים ביחידה/ארגון שלנו.
בין אם קיים מודל פעיל ובין אם לאו, בניית מודל תמריץ אינו דבר של מה בכך. בין אם רוצים לתגמל אנשי מכירות, שרות, או תפעול, יש המון שאלות שצריך לשאול כדי לנסות ולהגיע למודל האופטימלי שנכון לאותה תקופה, לדוגמא:
- מהי מטרת התמריץ? מהם הפרמטרים אותם אני רוצה לשפר ביחידה/ארגון שמצדיקים תשלום תמריץ מעבר לשכר של העובד?
- איך אני מהדק את הקשר בין המודל ליעדי הארגון?
- מהו גובה התמריץ האפקטיבי לעידוד העובד להשאת הביצועים?
- מהי רמת ההשפעה של העובד על אותם פרמטרים?
- האם להציב תנאי מינימום לקבלת התמריץ? אולי להגביל בתקרה מקסימלית?
- האם אני יודע למדוד את הפרמטרים באופן אובייקטיבי ובשקיפות מלאה על מנת שלא לפגוע באמון של העובד במודל?
- מהי מידת ההשפעה במודל שאני מעוניין לתת למנהל, אם בכלל?
- איך אני בונה את המודל שימריץ לא רק את העובדים הטובים ביחידה וחלילה יגרום לפחות טובים לוותר כבר בתחילת החודש? ואולי דווקא הטובים לא צריכים בכלל תמריץ כדי להיות טובים כי הם פשוט טובים?
- האם אני יודע לשקף לעובד את ביצועיו לאורך כל תקופת המדידה או שאני "מפתיע" אותו בתלוש השכר?
- איך אני בונה את המודל שיהיה אטרקטיבי ולא סטטי כעוד רכיב מהשכר?
- ואולי בכלל לא צריך מודל אלא מנגנון עידוד אחר כמו תחרויות, ליגות, משחקים חברתיים וכד'?
עוד מאמרים בנושא...

מנהיגות בעידן משברים: כלים פרקטיים לניהול אי-וודאות בעקבות אירועים גיאו-פוליטיים
מבוא העולם העסקי והפוליטי מתמודד תדיר עם משברים כלכליים, חברתיים וגיאו-פוליטיים שמשפיעים על יציבותם של ארגונים ומדינות. מנהיגות בעידן המשברים מחייבת קבלת החלטות מהירה, גמישות ניהולית, וחוסן מנטלי. מחקר זה יבחן כלים פרקטיים לניהול אי-וודאות, תוך התמקדות בטקטיקות שהתפתחו בעקבות משברים גיאו-פוליטיים בישראל, כולל מלחמת

חקר ביצועי עובדים: כיצד למדוד ולשפר ביצועים
מבוא ביצועי עובדים הם אחד המרכיבים החשובים ביותר להצלחת ארגונים. מדידת ביצועים היא תהליך קריטי שמאפשר לארגונים לזהות את נקודות החוזקה והחולשה של כוח העבודה, להניע לשיפור ולהתמודד עם אתגרים תפעוליים. עם זאת, מדידת ביצועים אינה תהליך פשוט, והיא דורשת שימוש במתודולוגיות מתקדמות ובטכנולוגיות חדשות.

מחקרים על עבודה היברידית: העתיד של שוק העבודה
מבוא העבודה ההיברידית, המשלבת עבודה מרחוק ועבודה מהמשרד, הפכה לנורמה חדשה בעקבות מגפת הקורונה. מודל זה מספק גמישות רבה יותר לעובדים ולמעסיקים, אך מעלה שאלות בנוגע להשפעותיו על תפוקה, תרבות ארגונית, ואיזון בין עבודה לחיים פרטיים. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מציעים תובנות מעמיקות על המעבר

מחקרי ניהול משברים: לקחים ופרקטיקות לניהול טוב יותר
מבוא משברים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות העסקית. בין אם מדובר במשברים פיננסיים, משברי תדמית, שיבושים בשרשרת האספקה או אסונות טבע, היכולת להתמודד עימם בצורה יעילה היא קריטית להישרדות ולהצלחת הארגון. מחקרי ניהול משברים מספקים תובנות חשובות על התמודדות אפקטיבית, מה שמאפשר למנהלים לפתח אסטרטגיות

המנכ״ל כחוקר: כיצד מחקר עצמי יכול לשפר את הניהול
מבוא בעולם הניהול המודרני, התחרותיות הגוברת והדינמיות בשוק דורשות ממנהלים להיות יותר מאשר מקבלי החלטות. המנכ״ל, בתפקידו כראש הארגון, יכול להפוך לחוקר פנימי המסוגל לזהות בעיות, להבין מגמות ולהוביל תהליכים מבוססי נתונים. במאמר זה נדון כיצד מחקר עצמי בארגון יכול לשפר את יכולות הניהול, נציג

פתרונות אפקטיביים להוצאות מוכרות לעסקים
מבוא ניהול ההוצאות בעסק הוא אחת המשימות המרכזיות עבור מנהלים ובעלי עסקים. כאשר ההוצאות אינן מנוהלות בצורה אפקטיבית, הן יכולות להשפיע לרעה על רווחיות העסק ועל יציבותו הכלכלית. במדריך זה נסקור פתרונות יעילים שיעזרו לכם לנהל הוצאות בצורה מיטבית ולהבטיח שהן מוכרות לצורכי מס. חלק