על פי העיקרון הפיטרי (לורנס גיי פיטר וריימונד האל) כל עובד מוצלח יקודם ויוזז מתפקידו לאור הצלחתו עד אשר יתקבע בתפקיד אותו לא יצליח לבצע היטב וייתקע שם.
במילים אחרות ארגון הירארכי מנתב את עובדיו דווקא אל התפקידים שהם אינם מוכשרים לבצעם.
עיקרון זה נמצא ביתר שאת במערכת השכר והתגמול של עובדים. דמיינו לעצמכם את הצמיחה הטבעית של עובד בארגון – העובד מתקבל בתנאי שכר מסוימים ומתחיל להתקדם בהירארכיה הארגונית.
באופן טבעי שכרו ותגמוליו עולים בשני אופנים:
- ארגונים אינם נוטים לשנות את תנאי ההעסקה הבסיסיים של העובד גם כשהם שולמו ביתר או אם השתנתה המציאות העסקית.
זאת עקב החשש מנטישת העובד ואיבוד הידע שצבר, הקושי בגיוס עובדים בעלי יכולת בענפים מסוימים, הקושי בהתמודדות הבינאישית עמו והעיסוק בעניינים השוטפים.
כמו כן במקרים רבים לא מבוצעים תחשיבים כלכליים שנותנים למנהל תמונה עדכנית.
למשל עובד 1 התקבל בתנאים מסוימים של תשלום ביתר, הארגון גדל ל100 עובדים, התהליך הפך למנהג בארגון, מנהג בישראל דין הוא, כעת ישנה הכפלה במאה של התשלום ביתר כל חודש. - העובד התקדם לתפקידים נוספים ושכרו הותאם לתפקיד (פעמים רבות ללא קשר לביצועיו).
כך למעשה מערכת התגמול והתמרוץ של העובדים מכפילה את עצמה וצומחת.
כאשר הארגון נמצא בצמיחה עסקית אין למנהליו רצון לעסוק בכך מכיוון שהם ממוקדים בניהול הצמיחה. התוצאה-הארגון צובר שכבת שומן בעולם השכר והתגמולים שתפריע לו בעתיד.
הבעיה היא שכאשר מחליטים לטפל בכך מאוחר מידי החיתוך כואב מאוד ויוצר קושי כפול ומכופל לבצע את המהלכים עד כדי מוכנות להתעלם מכך במחיר נפילת הארגון.
כעת דמיינו לעצמכם שהעובד מקבל שכר ותמריצים שאינם כלכליים מול ביצועיו, מה יעשה המנהל?
יתכן והמנהל ירצה להחליפו ואז הלך קבלת ההחלטות יהיה כך: העובד הקיים עולה לי איקס, אם אני רוצה עובד משופר עליי לשלם יותר מהאיקס הקיים. התוצאה –עלייה נוספת בבסיס השכר והתגמולים כתנאי התחלתי לגיוס עובד וזאת טרם הוכח בכלל שביצועיו משופרים.
לאור הדיסוננס הקוגניטיבי שתואר לעיל נמנעים פעמים רבות משינוי, הן הימנעות מהחלפת העובד שאינו מתפקד כראוי והן הימנעות משינוי התנאים והתגמולים. התוצאה הסופית –העלות לייצר ביצועים עסקיים במונחי תגמול ותמרוץ עולה באנרציה קבועה במהלך השנים, הסטנדרט לביצוע מול העלות קטן ונגרמת פגיעה בתחרותיות.
אז מה עליי לעשות כמנהל על מנת למנוע משבר ופגיעה בתחרותיות?
- עליי לבצע בחינה מחודשת של כל מערך ההסכמים, נוהלים, נוהגים ולייצר חוקת עבודה מאוזנת בין העובד לארגון.
- לבחון מחדש את כל המבנה הארגוני ולבצע חלוקה מחודשת של התפקידים והמחלקות בהתאמה למצב החדש ולתוכנית עבודה מחודשת לאור המשבר.
- מומלץ שהבחינה תהיה בשיתוף גורם חיצוני כי למנהלים בתוך המערכת יש שיקולים שאינם כלכליים ומונעים ממקום רגשי, שמרני, נוחות וכדומה.
כמובן שכדאי לשתף ולרתום אך חייבים זווית ראייה ניטראלית. - עליי לבקש כלכלנות מקצועית קבועה (עדיף ברמה חודשית) למצב התגמולים והתמרוצים ולמערכת השכר– המנהל חייב להבין כמותית מה המשמעות של כל החלטה שנוגעת לענייני התמרוץ והשכר כולל החלטות שנראות טבעיות כגון: תשלום על נסיעות, מתנות וכו מכיוון שלעיתים יש לכך השלכות כלכליות שלא צפה ולא כיוון אליהם.
- עליי להעדיף לקשור מנגנוני שכר למנגנוני ביצוע – מעצם טיבם של מנגנונים שאינם קשורים בביצוע יש להם חיים משלהם והם נוטים להתפשט ולהתפתח.
כאשר המנגנונים תלויים בביצועים יש להם בקרה מעצם כך ויש זיקה בין העלייה בביצועים לבין העלייה בתגמולים מה שהופך את האינטרסים של המעסיק ושל העובד למשותפים - עליי להגדיר מה זו הצלחה בכל תפקיד – הגדרת המרכיב ההצלחתי בכל תפקיד יוצר תאום ציפיות מובנה בתוך עולם השכר ומכוון את ההחלטות למקום אפקטיבי.
- עליי לתקשר את מערכת התגמול והתמרוץ – ככל שהעובד מבין יותר ממה מורכבים תגמוליו תחושת ההנעה שנוצרת גבוהה יותר וכן חווית ההוגנות והשותפות.
- פורום מנהלים לשכר –עליי לבנות צוות קבוע של מנהלים שייפגש באופן תדיר ויבחן את ההיבטים השונים שקשורים בעולם השכר באופן קבוע -מבנה התמרוץ, הפרשות סוציאליות, נסיעות, חלפי שכר שונים, ועוד.
לאור משבר הקורונה שעובר עלינו זו ההזדמנות לשנות. זו ההזדמנות לבנות תהליכים שיסיעו לאורך זמן לארגון לייצר יתרון תחרותי, על בסיס עלויות מתאימות ויחזקו את ההוגנות לאורך זמן במערכת היחסים בין המעסיק לעובד.
עוד מאמרים בנושא…

2025 מדריך מיצוי זכויות לתחילת השנה האזרחית
מדריך מורחב לניצול זכויות, הטבות ופטורים בשלושת החודשים הראשונים של השנה ינואר, פברואר ומרץ הם חודשים קריטיים להתנהלות פיננסית נכונה, בין אם אתם שכירים, עצמאים, בעלי עסקים או משכירים נכסים. תקופה זו מספקת חלון הזדמנויות לבצע דיווחים, לתקן אי-דיוקים ולמצות זכויות מול רשויות המדינה. במדריך

2025: שנה של אתגרים והזדמנויות לעסקים בישראל
מבוא שנת 2025 צפויה להיות נקודת מפנה משמעותית עבור עסקים בישראל. לצד ההתמודדות עם אתגרים גלובליים כמו השפעת המלחמה, המשבר הכלכלי המתמשך והתפתחויות טכנולוגיות מהירות, קיימות הזדמנויות חדשות בשוק המקומי והבינלאומי. לדוגמה, בשנת 2024 נרשמה עלייה של 15% בביקוש לפתרונות דיגיטליים בקרב עסקים קטנים ובינוניים,

בניית תקציב לארגונים: מדריך מקיף ומפורט
בניית תקציב היא אחד מתהליכי הליבה של ניהול ארגוני יעיל. התקציב הוא כלי אסטרטגי המשמש לניהול המשאבים הכספיים של הארגון, לתכנון פעילויות ולמעקב אחר ביצועים. תהליך בניית התקציב מחייב שיתוף פעולה בין מחלקות, קבלת החלטות מבוססת נתונים וראייה כוללת של מטרות הארגון בטווח הקצר והארוך.

מושגים מרכזיים בניהול פיננסי
ניהול פיננסי גלובלי הוא תחום המפתח להצלחת ארגונים בזירה הבינלאומית. עם התרחבות העסקים לשווקים שונים ברחבי העולם, נדרשת הבנה מעמיקה של שוקי מטבע חוץ (מט"ח), ניהול סיכונים פיננסיים והתאמה לרגולציות מקומיות ובין-לאומיות. מנהלים פיננסיים בארגונים גדולים מתמודדים עם אתגרים כמו תנודתיות בשערי המטבע, הבדלים תרבותיים

ניהול פיננסי גלובלי: איך להתמודד עם שוקי מט"ח וסיכונים בין-לאומיים
ניהול פיננסי גלובלי הוא תחום המפתח להצלחת ארגונים בזירה הבינלאומית. עם התרחבות העסקים לשווקים שונים ברחבי העולם, נדרשת הבנה מעמיקה של שוקי מטבע חוץ (מט"ח), ניהול סיכונים פיננסיים והתאמה לרגולציות מקומיות ובין-לאומיות. מנהלים פיננסיים בארגונים גדולים מתמודדים עם אתגרים כמו תנודתיות בשערי המטבע, הבדלים תרבותיים

הדירקטוריון כמנגנון פיקוח: גבולות האחריות מול המנכ"ל
מבוא הדירקטוריון הוא גוף מרכזי במבנה הניהולי של חברות. תפקידו העיקרי הוא לשמש מנגנון פיקוח על המנכ"ל והנהלת החברה ולוודא שהחברה פועלת בהתאם לאסטרטגיה העסקית, לחוקים ולערכים האתיים שהוגדרו. הדינמיקה בין הדירקטוריון למנכ"ל יכולה להשפיע באופן משמעותי על הצלחת החברה. מאמר זה יעסוק באחריות המשפטית