וירוס הקורונה חשף בארגונים רבים את המחלה האמיתית. ממחלה פיזית מתאוששים בעזרת תרופות וחיסונים, ממחלה ארגונית נדרש חיסון אחר.
זמן הקורונה (corona time) הוא הזמן שבו נדרשו המנהלים והעובדים בארגון להתייצב מול השינוי במציאות ובסביבה החיצונית ולערוך התאמות.
פעמים רבות נדרשה "התייצבות מתחת לאלונקה" שמשמעותה מוכנות לשינוי בתנאים, בשכר, בשעות העבודה ובמרכיבי התפקיד.
האתגר לעסוק מחד בהישרדות אישית ולדאוג באופן טבעי לעצמך כעובד התנגש פעמים רבות באתגר ההישרדות הארגוני.
ניהול הקונפליקט בין המשך התמיכה בארגון ,בצוות ,בלקוח אל מול הדאגה לעצמו היה מבחן חשוב לתרבות הארגונית שקיימת בארגון ולערכיו.

התפקיד המנהיגותי
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר להנהלת הארגון היה כיצד לרתום את העובדים לשינויים הנדרשים תוך שמירה על לכידות ועל הצמדות לערכים המצופים.
בתוך התהליך ניתן היה להבחין כיצד התרבות הארגונית חיסנה מחד בחלק מהארגונים ואפשרה התמודדות צוותית ואישית ומאידך ארגונים בהם נוצרה קריסה מכיוון שהתרבות הארגונית שבנו לא הייתה חזקה מספיק או מתאימה לסביבה.
אז מה נדרש בסגר השני?
המטרה לבנות תרבות ארגונית מנצחת שתהווה חיסון למצבי קיצון ותאפשר לארגון להתפתח גם במצבי המשבר ולצמוח.
- חזון ברור לעתיד – לאן אנו רוצים להגיע בחלוף המשבר, מה המסר שלנו לעולם ולסביבה שלנו, מה מבדל אותנו ,במה אנחנו מצטיינים, אילו התנהגויות מצוינות בעינינו ואיך היינו רוצים להתנהל בתוך עצמנו ומול הלקוחות.
- דוגמא אישית – איזה סוג של דוגמא אישית הינו רוצים לתת? איך היא תבוא לידי ביטוי
- דאגה לפרט – נדאג להוקיר כל עובד וכל בעל עניין – ספק, לקוח, נמנע את ההרגשה שהם שקופים ונדע לבטא את משמעותם בעינינו.
- כינוס ללא התכנסות – איזה סוג של כינוסים עלינו לעשות, מה יהיה המשותף שלנו, לתת ביטוי ליכולתו של כל משתתף בארגון ובצוות.
- צבירת הצלחות – נדע לציין הצלחות, לצבור ניצחונות קטנים, לאפשר גאווה אישית וצוותית
- חשיבה חיובית –לזהות מנופים חיוביים, לאמץ חשיבה חיובית שרואה את העתיד, שמאפשרת יזמות ורעיונות חדשים.
- אמונה – לשדר את האמונה שבזכותה נצבור אמון כלפינו.
דווקא עכשיו על מנהלים בארגון לחזק את התרבות הארגונית ולקדם את הערכים שבהם אנו מאמינים כך שבעת השגרה הם יהוו מצפן ובעת המשבר הם יהוו את מרכז חוסננו ויתרונותינו.
עוד מאמרים בנושא:

מנהיגות בעידן משברים: כלים פרקטיים לניהול אי-וודאות בעקבות אירועים גיאו-פוליטיים
מבוא העולם העסקי והפוליטי מתמודד תדיר עם משברים כלכליים, חברתיים וגיאו-פוליטיים שמשפיעים על יציבותם של ארגונים ומדינות. מנהיגות בעידן המשברים מחייבת קבלת החלטות מהירה, גמישות ניהולית, וחוסן מנטלי. מחקר זה יבחן כלים פרקטיים לניהול אי-וודאות, תוך התמקדות בטקטיקות שהתפתחו בעקבות משברים גיאו-פוליטיים בישראל, כולל מלחמת

חקר ביצועי עובדים: כיצד למדוד ולשפר ביצועים
מבוא ביצועי עובדים הם אחד המרכיבים החשובים ביותר להצלחת ארגונים. מדידת ביצועים היא תהליך קריטי שמאפשר לארגונים לזהות את נקודות החוזקה והחולשה של כוח העבודה, להניע לשיפור ולהתמודד עם אתגרים תפעוליים. עם זאת, מדידת ביצועים אינה תהליך פשוט, והיא דורשת שימוש במתודולוגיות מתקדמות ובטכנולוגיות חדשות.

מחקרים על עבודה היברידית: העתיד של שוק העבודה
מבוא העבודה ההיברידית, המשלבת עבודה מרחוק ועבודה מהמשרד, הפכה לנורמה חדשה בעקבות מגפת הקורונה. מודל זה מספק גמישות רבה יותר לעובדים ולמעסיקים, אך מעלה שאלות בנוגע להשפעותיו על תפוקה, תרבות ארגונית, ואיזון בין עבודה לחיים פרטיים. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מציעים תובנות מעמיקות על המעבר

מחקרי ניהול משברים: לקחים ופרקטיקות לניהול טוב יותר
מבוא משברים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות העסקית. בין אם מדובר במשברים פיננסיים, משברי תדמית, שיבושים בשרשרת האספקה או אסונות טבע, היכולת להתמודד עימם בצורה יעילה היא קריטית להישרדות ולהצלחת הארגון. מחקרי ניהול משברים מספקים תובנות חשובות על התמודדות אפקטיבית, מה שמאפשר למנהלים לפתח אסטרטגיות

המנכ״ל כחוקר: כיצד מחקר עצמי יכול לשפר את הניהול
מבוא בעולם הניהול המודרני, התחרותיות הגוברת והדינמיות בשוק דורשות ממנהלים להיות יותר מאשר מקבלי החלטות. המנכ״ל, בתפקידו כראש הארגון, יכול להפוך לחוקר פנימי המסוגל לזהות בעיות, להבין מגמות ולהוביל תהליכים מבוססי נתונים. במאמר זה נדון כיצד מחקר עצמי בארגון יכול לשפר את יכולות הניהול, נציג

פתרונות אפקטיביים להוצאות מוכרות לעסקים
מבוא ניהול ההוצאות בעסק הוא אחת המשימות המרכזיות עבור מנהלים ובעלי עסקים. כאשר ההוצאות אינן מנוהלות בצורה אפקטיבית, הן יכולות להשפיע לרעה על רווחיות העסק ועל יציבותו הכלכלית. במדריך זה נסקור פתרונות יעילים שיעזרו לכם לנהל הוצאות בצורה מיטבית ולהבטיח שהן מוכרות לצורכי מס. חלק