וירוס הקורונה חשף בארגונים רבים את המחלה האמיתית. ממחלה פיזית מתאוששים בעזרת תרופות וחיסונים, ממחלה ארגונית נדרש חיסון אחר.
זמן הקורונה (corona time) הוא הזמן שבו נדרשו המנהלים והעובדים בארגון להתייצב מול השינוי במציאות ובסביבה החיצונית ולערוך התאמות.
פעמים רבות נדרשה "התייצבות מתחת לאלונקה" שמשמעותה מוכנות לשינוי בתנאים, בשכר, בשעות העבודה ובמרכיבי התפקיד.
האתגר לעסוק מחד בהישרדות אישית ולדאוג באופן טבעי לעצמך כעובד התנגש פעמים רבות באתגר ההישרדות הארגוני.
ניהול הקונפליקט בין המשך התמיכה בארגון ,בצוות ,בלקוח אל מול הדאגה לעצמו היה מבחן חשוב לתרבות הארגונית שקיימת בארגון ולערכיו.

התפקיד המנהיגותי
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר להנהלת הארגון היה כיצד לרתום את העובדים לשינויים הנדרשים תוך שמירה על לכידות ועל הצמדות לערכים המצופים.
בתוך התהליך ניתן היה להבחין כיצד התרבות הארגונית חיסנה מחד בחלק מהארגונים ואפשרה התמודדות צוותית ואישית ומאידך ארגונים בהם נוצרה קריסה מכיוון שהתרבות הארגונית שבנו לא הייתה חזקה מספיק או מתאימה לסביבה.
אז מה נדרש בסגר השני?
המטרה לבנות תרבות ארגונית מנצחת שתהווה חיסון למצבי קיצון ותאפשר לארגון להתפתח גם במצבי המשבר ולצמוח.
- חזון ברור לעתיד – לאן אנו רוצים להגיע בחלוף המשבר, מה המסר שלנו לעולם ולסביבה שלנו, מה מבדל אותנו ,במה אנחנו מצטיינים, אילו התנהגויות מצוינות בעינינו ואיך היינו רוצים להתנהל בתוך עצמנו ומול הלקוחות.
- דוגמא אישית – איזה סוג של דוגמא אישית הינו רוצים לתת? איך היא תבוא לידי ביטוי
- דאגה לפרט – נדאג להוקיר כל עובד וכל בעל עניין – ספק, לקוח, נמנע את ההרגשה שהם שקופים ונדע לבטא את משמעותם בעינינו.
- כינוס ללא התכנסות – איזה סוג של כינוסים עלינו לעשות, מה יהיה המשותף שלנו, לתת ביטוי ליכולתו של כל משתתף בארגון ובצוות.
- צבירת הצלחות – נדע לציין הצלחות, לצבור ניצחונות קטנים, לאפשר גאווה אישית וצוותית
- חשיבה חיובית –לזהות מנופים חיוביים, לאמץ חשיבה חיובית שרואה את העתיד, שמאפשרת יזמות ורעיונות חדשים.
- אמונה – לשדר את האמונה שבזכותה נצבור אמון כלפינו.
דווקא עכשיו על מנהלים בארגון לחזק את התרבות הארגונית ולקדם את הערכים שבהם אנו מאמינים כך שבעת השגרה הם יהוו מצפן ובעת המשבר הם יהוו את מרכז חוסננו ויתרונותינו.
עוד מאמרים בנושא:

המנכ"ל של 2030: אילו כישורים יהיו קריטיים?
מבוא: האתגר הניהולי של העשור הקרוב בעשור האחרון חוותה הכלכלה העולמית תמורות דרמטיות שהובילו מנהיגים עסקיים בכל העולם לחשב מסלול מחדש. הפיכת הטכנולוגיה לחלק אינטגרלי מכל תחום של פעילות עסקית, האצת תהליכי הגלובליזציה וההיפר-קישוריות, וכמובן משברים כמו מגפת הקורונה ושינויים גיאופוליטיים – כל אלו עוררו

אינפוגרפיקה: 10 הסטטיסטיקות שמנכ"לים חייבים לדעת
מבוא עולם העסקים משתנה במהירות, ומנכ"לים ומנהלים בכירים נדרשים להתעדכן כל הזמן במגמות ובנתונים שמשפיעים על הארגון שלהם. היכולת לקבל החלטות מבוססות נתונים היא קריטית להצלחת העסק. במאמר זה נסקור 10 סטטיסטיקות מרכזיות שכל מנכ"ל חייב להכיר, כולל ההשפעה שלהן על הארגון ואופן השימוש בהן

בנק ישראל – התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, ינואר 2025
הקדמה מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה בינואר 2025 בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית. על פי התרחיש הבסיסי של התחזית, ההערכה היא כי התוצר צמח בשנת 2024 בשיעור של 0.6% והוא צפוי לצמוח בשנת 2025 ב-4.0% וב-2026

התחזיות הכלכליות לשנים הקרובות – ניתוחי שוק והשפעתם על תהליכי קבלת החלטות בחברות גדולות
בעולם העסקי המשתנה במהירות, תחזיות כלכליות וניתוחי שוק הם כלים קריטיים עבור חברות גדולות המעוניינות להישאר תחרותיות ולקבל החלטות אסטרטגיות מושכלות. במאמר זה נבחן את התחזיות הכלכליות העדכניות לשנים הקרובות, ננתח את ההשפעות האפשריות על שווקים שונים, ונדון כיצד חברות גדולות יכולות להשתמש במידע זה

טרנדים וחידושים בעולם המיתוג והבידול: תחזיות ל-2025 והשפעת ה-AI על פרסום ומיתוג
בנוף העסקים המתפתח ללא הרף, הבולטות מהקהל הפכה להיות מכרעת מאי פעם. ככל שאנו מתקרבים לשנת 2025, המיזוג של בינה מלאכותית והחיפוש אחר בידול עסקי עומד להגדיר מחדש כיצד חברות חוצבות את הנישה שלהן בשווקים תחרותיים קשים. דמיינו את זה: ממלכה שבה בינה מלאכותית היא

ניהול פיננסי אסטרטגי: כיצד למקסם את רווחיות הארגון
בנוף המורכב של פעולות עסקיות מודרניות, החתירה לרווח היא לעתים קרובות גם המטרה הסופית וגם האתגר הגדול ביותר. כאשר חברות מנווטות בזרמים הדינמיים של השוק, המפתח להצלחה בת קיימא טמון בשליטה באמנות הניהול הפיננסי האסטרטגי. דמיינו תרחיש שבו כל החלטה פיננסית המתקבלת בארגון פועלת כחלק