אז אחרי שהגדרנו ואפיינו מה אנחנו רוצים להשיג ובאיזו שיטה, ואנחנו יודעים אילו פרמטרים ומדדים אנחנו רוצים לשפר, עוברים לשלב של תכנון ובניית המודלים.
לא טעיתי שכתבתי "מודלים", מכוון שתמיד מומלץ לגבש 2-3 חלופות שונות, פעולה שעוזרת לחדד את השיטה המועדפת.
בבואנו לבנות את המודל הנבחר, עלינו לבצע את הפעולות הבאות:
- אנליזה – איסוף כל הנתונים הרלוונטיים לפרמטרים בגינם אנחנו רוצים לתגמל את העובד. יש לקחת בחשבון עונתיות או אירועים אחרים שעלולים להשפיע על המגמה בביצועים
- קווי תשלום – קבלת החלטות לגבי אופן חישוב הפרמטרים במודל, לדוגמא, קו תשלום ליניארי או מדרגות, תנאי סף וערך מקסימלי (אם יש). ההחלטה צריכה להתקבל לכל פרמטר בנפרד. לא תמיד הגבלת תקרה במדד אחד מתאימה למדד אחר
- סימולציות ועמידה בתקציב – בניית סימולציות לכל פרמטר בנפרד למול הביצועים בפועל ולמול היעדים על מנת להעריך את תוצאות המודלים הן מהצד של העובדים והן מהצד הכלכלי למול התקציב שהוגדר
- חלופות – בניית 2-3 חלופות שונות בעזרתן יהיה לנו יותר קל לגבש את המודל הנבחר. לקחת את היתרונות מכל חלופה לגיבוש המודל האופטימלי
- מרווחים/מפסידים – ניתוח משמעויות ברמת העובד. חייבים להבין מה המשמעות הכלכלית לכל עובד, לוודא שהעובדים שע"פ הסימולציה ירוויחו יותר, אכן זה בגין ביצועים גבוהים וההיפך. אם המודל משפר/מרע משמעותית את התמריץ לעובדים ללא הצדקה למול הביצועים, אזי צריך לחזור לסעיף הראשון
- פיילוט – אם מדובר ביחידות או מערכים גדולים, מומלץ לבצע פיילוט לקבוצה אחת קטנה על מנת לוודא שאנחנו בכיוון הנכון
- לבסוף – גיבוש מודל סופי בהתאם לפיילוט (אם היה), קבלת ברכת הדרך מהנהלת הארגון ותכנון שלב ההשקה
בכל התהליך, חשוב מאוד לשתף את הדרג הניהולי של היחידה ולפעמים אף עובדים מובילי דעת קהל. כפי שנלמד בפרקים הבאים, מודל טוב, ככל שיהיה, לא שווה מאום אם תהליך ההטמעה והליווי לא טובים.
עוד מאמרים בנושא...
מודל Senge: הארגון הלומד ככלי להצלחה מתמשכת
בעידן של שינויים מהירים, תחרות גוברת והתקדמות טכנולוגית, ארגונים נדרשים לאמץ גישות חדשות לניהול ולשיפור מתמיד. אחד המודלים הבולטים בתחום הוא מודל הארגון הלומד של פיטר סנג'י (Peter Senge), המיועד להפוך ארגונים ליותר גמישים, חדשניים ועמידים. המודל, שהוצג לראשונה בספרו של סנג'י, The Fifth Discipline,
מאמר מס' 4 – מודל מקינזי 7-S: תאום משאבים לשינוי מקיף
בעידן של שינויים ארגוניים מהירים ודינמיים, מנהלים נדרשים להתמודד עם אתגרים מורכבים ולתאם בין מגוון גורמים המשפיעים על הצלחת הארגון. מודל מקינזי 7-S, שפותח על ידי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי[1], מציע מסגרת עבודה אינטגרטיבית להתמודדות עם שינויים רחבי היקף. המודל מדגיש את הקשרים ההדדיים בין
מאמר מס' 3: מודל ADKAR: מסגרת ממוקדת – אדם לניהול שינויים
מבוא השינויים המהירים והבלתי נמנעים המתרחשים כיום כמעט בכל תחום דורשים מהארגונים לשדרג את יכולותיהם להתמודד ולהוביל שינויים פנימיים בצורה אפקטיבית. בניגוד לגישות שממוקדות בתהליכים ארגוניים ובמערכות, מודל ADKAR (Awareness, Desire, Knowledge, Ability, Reinforcement) פותח במטרה לסייע לעובדים עצמם לעבור תהליך שינוי אישי ולהתאים את
מאמר מס' 2: מודל קוטר: שמונת השלבים לניהול שינוי אפקטיבי – מדריך מלא להובלת שינוי בארגונים
ניהול שינוי בארגונים הוא תהליך מורכב הדורש תכנון, הבנה ויכולת להתמודד עם אתגרים והתנגדויות פנימיות. פרופסור ג'ון קוטר, מומחה בעל שם עולמי לניהול שינוי, פיתח את אחד המודלים המובילים בתחום זה, שנודע כ"מודל שמונת השלבים לניהול שינוי". המודל, שנבנה בהתבסס על מחקרים וניסיון מעשי רב,
מאמר מס' 1: מודל לוין – מדריך מעמיק להובלת תהליכי שינוי בארגונים
מודל לוין[1] הידוע בשם התכתבות, שינוי, הקפאה (Unfreeze, Change, Refreeze), הוא אחד המודלים הבסיסיים והמשפיעים ביותר לניהול שינויים בארגונים. הוא פותח על ידי קורט לוין, פסיכולוג חברתי ומהמייסדים של תורת השדה הפסיכולוגית, ונועד להציע גישה מתודית וברורה לניהול שינויים בסביבות מורכבות. המודל מבוסס על שלושה
מדריך מעמיק למודלים לניהול שינויים בארגונים
ברוכים הבאים לסדרת המאמרים בנושא מודלים לניהול שינויים בארגונים! שינויים הם חלק בלתי נפרד מעולם העסקים הדינמי, וכל ארגון המתמודד עם אתגרים של צמיחה והתפתחות נדרש ליכולת ניהול שינויים אפקטיבית. בסדרת המאמרים הקרובה נעמיק במודלים השונים לניהול שינויים בארגונים, תוך סקירת מתודות וכלים מעשיים שיסייעו