ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון יצרו מרחבים חדשים לחלוטין לעולם העסקים.

אחת הבולטות שבהן היא המטאוורס, עולם וירטואלי שמבטיח לאחד את המציאות הפיזית והדיגיטלית לכדי חוויות עבודה, מסחר ובילוי חדשניות. עם כניסתן של טכנולוגיות Web3, כמו בלוקצ'יין, מטבעות קריפטוגרפיים, חוזים חכמים ו-NFTs, מתחדדת השאלה: האם המטאוורס באמת מהווה הזדמנות עסקית מהפכנית, או שמדובר באופנה טכנולוגית חולפת?

מבוא: מה זה בכלל המטאורס?

המטאורס הוא מעין מרחב ואלי עצום המאחד בין מציאות פיזית, מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR). מדובר על מישורים מקוונים ורב-משתתפים המאפשרים למשתמשים לא רק לשחק, אלא גם לעבוד, לקנות, למכור, לתקשר, ללמוד וליצור אינטראקציות כלכליות וחברתיות כמעט בלתי מוגבלות.

אם ננסה "לפשט" את זה, אפשר להגיד בדור הבא של האינטרנט. אולי, חכו – יכול להיות שאנחנו סתם משווקים קורס אינטרנטי יקר? אבל לא – המטאורס ו-Web3 באמת פותחים אפשרויות כמעט בלתי נגמרות לבעלי עסקים, לחברות סטארט-אפ, ולנקי להמציא טכנולוגית מודלים עסקיים חדשים ולכבוש פסגות שעדיין לא קיימות במציאות הפיזית.

למה מנכ"לים צריכים להתעניין בזה?

אם אתם מנכ"לים, או בדרך להיות כזו, אולי שבאיזשהו שלב הציגו לכם מצגת מרשימה שמסבירה על היתרונות של "העולם הווירטואלי". אתם בוודאי שאלתם את עצמכם: "האם זה רק טרנד חולף או שיש כאן משהו אמיתי שכדאי לי לשים עליו את הצ'יפים שלי?

המבט של מנכ"ל תמיד מופנה קדימה – חיפוש אחר הזדמנויות צמיחה, מציאת דרכים חדשות למנף טכנולוגיה לטובת הדלת הרווחיות, ושימורון התחרותי. המטאורס, שילוב הטכנולוגיות של Web3, טומן בחובו בדיוק את הכלים הללו: יצירת חוויות חדשות, בניית קהילות דיגיטליות חזקות, והרחבת המותג אל מעבר לגבולות זמן ומקום.

Web3 בקצרה: מהפכת הביזור

הביטוי "Web3" הוא קיצור לדור הבא באינטרנט, האופיין בביזור (ביזור). במקום שהמידע והרווחים יתרכזו בידי כמה ענקי טכנולוגיה, מבוסס Web3 על טכנולוגיות כמו בלוקצ'יין, קריפטו, חוזים חכמים (Smart Contracts) ואסימונים ייחודיים (NFT).

מה זה אומר בפועל? שהשליטה במידע, בתוכן ובנכסים הדיגיטליים יכולה לעבור לפרטים ולקהילות. כך מתאפשרים מודלים עסקיים מבוזרים, המשלבים צרכנים ויוצרים משתתפים יחדיו כלכלית, חלקים ברווחים ובבעלות על פלטפורמה. זה נשמע אידיאליסטי, אבל מספיק לראות את העוצמה של קריפטוגרפיים ופלטפורמות NFT כדי להבין את זה מכניזם כלכלי אחר, שונה מאוד מהמוכר לנו.

מטאורס + Web3: חיבור עוצמתי

כשהמטאורס פוגשים את Web3, נוצר מצע חדש של הזדמנויות. במקום שהמטאוורס ינוהל בידי תאגיד-על יחיד (כמו משחק מחשב רגיל), הוא יכול להיות מרחב מבוזר שבו כל משתמש יכול להחזיק בנכסים דיגיטליים ייחודיים, לרכוש "קרקעות" וירטואליות, להשקיע בפרויקטים עסקיים דיגיטליים וליצור זהות מותאמת אישית.

כמובן, זה עדיין לא אומר שכל חברה יכולה בבוקר לפתוח "סניף" במטאורס ולהתחיל למכור מוצרים כמו לחמניות חמות. אבל זה כן חברות עם חזון ורצון להשקיע במחקר, בפיתוח ובמודלים עתידיים יכולים ליצור מקפצה אדירה. ואם הן לא יעשו זאת, אולי המתחרות שלהן יעשו את זה קודם.

האתגרים: לא הכל ורוד (או תלת-מדי)

כמו בכל טכנולוגיה מתפתחת, גם כאן יש שורת אתגרים. חומרה יקרה ולא בהכרח זמינה לכולם (משקפי VR איכותיים), עלויות פיתוח גבוהות, חיכוך טכנולוגי וצורך בכוח אדם מיומן הבקיה בבלוקצ'יין ובמטאוורס.

אולי זה החלק המצחיק: כמה פעמים כבר ראינו טכנולוגיות שנכנסו ברעש וצלצולים, ומיד אחר כך ירדו מעל הבמה? מקס הזוכר את הגל הנוכחי של משקפי תלת-ממד בקולנוע שהפך מהר מאוד לכאב ראש (תרתי משמע). אם נסתכל על החדשות סביב Web3 והצמיחה המהירה, כנראה המטאורס לא הולך להיעלם מחר בבוקר. עדיין, מנכ"לים חייבים להעריך נכון את הסיכונים והסיכויים.

שאלת השאלות: האם זה אופנה חולפת או מהלך אסטרטגי?

בכנות, אף אחד לא יכול להיות מלא. אבל ניתוח מגמות, הצלחות ראשוניות (לדוגמה פרויקטים כמו Decentraland ו-Sandbox) וקצב הגידול בהשקעות בתחום מצביעים שיש כאן יותר מרק "טרנד ויראלי".

מובן חברות צריכות לגבש אסטרטגיה זהירה, ללמוד את התחום בלי לזרוק תקציבים תכנון.
אם שאלתם "למה דווקא מנכ"לים?" – ובכן, התפקיד המרכזי של מנכ"ל הוא להציב כיוון אסטרטגי לארגון. וזה בדיוק העניין: המטאורים דורשים ראייה חזונית (חזון) ויכולת להנהיג שינוי ארגונים, טכנולוגיות ותרבות. מי יאם את המהלך בשלב זה ימשיך להישאר מאחור.

מודל עסקי קלאסי לעומת מודל עסקי במטאורס

עד היום, מודלים עסקיים בפועל נהגו לשים דגש על מוצר פיזי או דיגיטלי, ערוצי הפצה מוכרים, קהל יעד מוגדר ושורת רווח מבוסס מכירה ישירה. במטאורס, לעומת זאת, נוצרה שכבת ערך חדשה:

1. נכסים וירטואליים (כמו NFT) בעלי שוק משלהם.
2. אינטראקציה עם קהילות גלובליות פתוחות לאורך כל שעות היממה.
3. אפשרות בנייה של מותג דיגיטלי עצמאית תלויה במיקום גיאוגרפי.
4. מודלים מבוססי חוויה (Based Experience) במקום מודלים מבוססי מוצר.

כלומר, במקום "למכור מוצר", חברה יכולה למכור "חוויה", "חברוּת" או "שירות במטאורס" – מה שמייצר זרמי הכנסה שלא היו קודם.

המטבע הקריפטוגרפי כבסיס חדש לכלכלה

מטבעות קריפטוגרפיים (Cryptocurrencies) הם היסודות של Web3. גם אם יש תנודות מטורפות בשווקים, אף אחד לא מתווכח שהתשתית משנה הכלכלית המתבססת על חוזים חכמים ונכסים דיגיטליים את המשחק הכללי. עבור מנכ"לים, המשמעות היא פתיחת ערוץ נוסף לתשלומים, למימון המונים (ICO ו-IDO) עובדי ולתגמול (אסימוני טוקן ייעודיים).

במטאוורס, אפשר לגייס קהילה שלמה משקיעה בפרויקט באמצעות טוקנים מיוחדים, ואז אותה קהילה גם הופכת לקהל משתמשים פעילים ומשקיעים. בדרך הזו, המשקיעים הם גם הצרכנים, והתוצר הם מעורבים עמוקים יותר לאורך זמן.

השפעת Web3 על שרשרת הערך

שרשרת הערך (Value Chain) עברה טרנספורמציה רצינית בעידן האינטרנט. עכשיו, ב-Web3, אני מחדש שוב. נוצר מעין מעגל ערך חדש:

1. יוצרים פלטפורמה באמצעות מפתח חוזים חכמים.
2. יוצרים (Creators) בונים תוכן ונכסים דיגיטליים (NFT).
3. משתמשים רוכשים, משתתפים ומרוויחים מהמערכת (Play-to-Earn).
4. משקיעים מזרימים הון בצורת מטבעות קריפטו.
5. המנהלים (מנכ"לים) צריכים לנהל קהילה, לא רק לקוחות או משקיעים.

בחיבור הזה, המנכ"ל מוצא עצמו עם אתגר ניהול: איך מנהל סביבה מבוזרת, שבה יש פחות שליטה מרכזית דמוקרטית של בעלי הטוקנים?

חברות ענק נכנסות למשחק

כשפייסבוק (Meta) הכריזה על מעבר לעולם המטאורס, היה ברור שעכשיו כל האקוסיסטם עומד להשתנות. כשמיקרוסופט, גוגל, ענקיות הגיימינג וחברות אופנה נכנסו לתחום, המומנטום הפך לגלובלי.
העסקי בעולם, הכניסה של שמות גדולה מגדילה את האמון בשוק ומניעה השקעות נוספות. מן הצד השני, זה גם מעלה את רף התחרות. לסטארט-אפ קטן עם רעיון גאוני במטאורס יש יתרון בדינמיות, אך חיסרון עצום בתקציבים. המנכ"לים שנכנסים למשחק צריכים לשקול היטב מי השותפים המסייעים להם, ואיך הם מנצלים את "אפקט הרשת".

יצירתיות במיתוג וחוויית לקוח

אתם זוכרים איך פעם מותגים "הסתפקו" בפרסומת טלוויזיה מצחיקה? היום, במטאורס, נפתחת דלת לחוויות מותג אינטראקטיביות: כנסים וירטואליים, הופעות חיות במרחבי VR, מכירת "סקינים" ממותגים בדמות NFT ומפגשי קהילה שלא היו אפשריים במציאות.

מבחינת מנכ"לים, זה יכול להמציא מחדש את הקשר עם הלקוח, להפוך אותו לחוויה אמיתית ולא רק ל"צפייה חד-כיונית". המותג כבר לא רק "מוכר" – הוא יוצר לזירת מפגש, תרבות, ואפילו אורח חיים. אם עושים זאת נכון, מקבלים קהילה נאמנה שמוכנה לשלם עבור חוויות ותוכן בלעדי.

הזדמנויות למכירה ושיווק בעידן החדש

1. חוויות אינטראקטיביות: חברות יכולות להציע פעילויות חווייתיות במטאוורס (כמו סדנאות בישול וירטואליות, הדגמות קודים, ועוד משחקים שיווקיים) ליצור מעורבות רגשית חזקה.
2. NFT כמוצר שיווקי: מיתוג מוצרים ייחודיים כ-NFT יכול ליצור באזז ולהגדיל את ערך המותג.
3. ערוצים בלתי מוגבלים: במטאורס אין מגבלה של שעות פתיחה וסגירה. החנות מגיעה מכל העולם בכל שעה, והחנות הווירטואלית תמיד פתוחה.
4. מסעות לקוח מותאמים אישית: בעזרת נתונים מלאכותיים וניתוח נתונים, ניתן להתאים את החוויה הווירטואלית לכל לקוח אישי, כולל המלצות למוצרים, אינטראקציות עם דמויות וירטואליות ועוד.

עיצוב מחדש של מודל העיצוב

בגלל שבמטאוורס אפשר להשתמש ערך בדרכים חדשות, גם הצרכים יכולים להגיע ממגוון מקורות:

• מכירת נכסים דיגיטליים: קרקעות וירטואליות, דמויות, ציוד, קישוטים ועוד.
• דמי חבר בקהילה פרטיות: המשתמשים ישלמו הם מקבלים את הצרכים בלעדיות או מועילים למודעות.
• פרסום ושיתופי פעולה: חברות יכולות להשתמש במרחב הווירטואלי כשטח פרסום או לקיים בו אירועים.
• מודל מנוי לתוכן פרמיום: בדומה לנטפליקס, אבל בעולם הווירטואלי (החל מגישה לאזורים מיוחדים ועד שירותים מתקדמים).

ניהול קהילה והשלכות ארגוניות

אחד ההבדלים הבולטים בעידן המטאורס ו-Web3 הוא חשיבות הקהילה. כבר לא מספיק חזקות שיווק שיורה מסרים פרסומיים. צריך לבנות דיאלוג אמיתי עם משתמשים, משקיעים ושותפים.
זה מוביל שינוי בארגון הפנים-חברתי:

• ניהול קהילה גורמים לתפקיד אסטרטגי ולא רק "תמיכת לקוחות".
• מערך השיווק ושירות השירות מתמזגים לתוך שיח קהילתי רחב יותר.
• המבנה הארגוני נעשה גמיש יותר, עם אפשרות להטמיע מודלים של ניהול עצמי (DAO – Decentralized Autonomous Organization).

DAO: האם זה העתיד הארגוני?

DAO (ארגון אוטונומי מבוזר) הוא קונספט שבו בעלות השליטה לא נמצאת אצל אדם אחד או בהנהלה אחת, אלא מתחלקת בין כלל המדינות בטוקן. ההחלטות נעשות בהצבעה דמוקרטית, וחוזים חכמים מיישמים את תוצאות ההצבעה אוטומטית.

מבחינת מנכ"לים, זה יכול להיראות מפחיד או משחרר, תלוי בפרספקטיבה: מצד אחד, עובד שליטה מרכזית; מצד שני, אפשרות ליצירת ארגון גמיש וחדשני. גם אם לא כל חברה תאמץ את המודל הזה, אין ספק שהוא משפיע על החשיבה הניהולית ומעלה שאלות על שקיפות, חלוקת סמכויות והנעת עובדים.

הענף הפיננסי כמקרה בוחן

בואו ניקח את התחום הבנקאי והפיננסי כדוגמה. המודלים העסקיים הקלאסיים התבססו על עמלות, מתן הלוואות, אשראי וניהול סיכונים רגולטורי.

בעולם ה-Decentralized Finance (Decentralized Finance) של Web3, אנשים יכולים להלוות ולהלוות זה לזה בלי לעבור דרך בנקאית, להשתמש בפלטפורמות מסחר מבוזרות ועוד.

כמנכ"ל בנק, יש כאן הזדמנות עצומה אבל גם איום ממשי. אם לא תתאים את עצמך ל-DeFi ותיצור שירותים פיננסיים מתקדמים במטאוורס, אתה יכול לגלות שהלקוחות הצעירים פשוט לא צריכים את הבנק שלך יותר.

האם עלינו לדעת לאיחוד של חברות במטאוורס?

בעולם האמיתי, מיזוגים ורכישות (M&A) הם דרך מקובלת להתרחבות. בעידן המטאורס, נראה תהליך דומה: חברות ותיקות ירכשו סטארטאפים בתחום VR/AR ובלוקצ'יין כדי לחדור לעולם הזה מהר יותר. מאידך, אקסלות להופיע פלטפורמות מטאוורס ענקיות שיתחרו זו בזו על ליבם של משתמשים ויוצרים, ויבצעו בעצמן רכישות של שירותים משלימים.

כלומר, בתור מנכ"ל, שאלת "בנה או קנה?" (בנה או קנה) מקבלת מימד נוסף.

סיכוני סייבר ופרטיות

הזדמנויות חדשות מביאות איתן גם סיכונים חדשים. התלות בטכנולוגיות בלוקצ'יין אינה מבטיחה 100% ביטחון, כי גם חוזים חכמים יכולים להיות פרוצים אם לא נכתבו כראוי. המשיכו לזה, עוברים למרחב דיגיטלי, שאלות של פרטיות, גניבת זהות וניצול פלטפורמה למטרות לא חוקיות צצות.
מנכ"לים אחראים להבטיח שיש אמצעי הגנה מתאימים, אופייני פעולה עם מומחי סייבר, עמידה ברגולציה והגנה על משתמשים. אי אפשר להיתלות בסיסמה "בלוקצ'יין זה בטוח" ולהירדם בשמירה.

המרוץ לרגולציה

רגולטורים בעולם מנסים להבין את הבלוקצ'יין, המטאורס ו-Web3. בעוד שמדינות מסוימות (כמו סינגפור ושווייץ) מאמצות רגולציה לבלוקצ'יין, אחרות (כמו סין) נוטות להטיל הגבלות על תחום הקריפטו.

חברות צריכות להתכוונן לשינויים ברציות, להכיר את ההלכה הכללית, ולפעול מהפרות חוק, גם לשתף פעולה עם הרגל כדי לעצב מדיניות שתהיה חיובית לתחום. מנכ"לים שמצליחים לנווט בזירת הרגולציה בצורה חכמה לצבור יתרון עצום.

אימוץ הדרגתי מול קפיצת ראש

שאלה שחוזרת על עצמה: האם כדאי לארגון "לקפוץ למים" ולהשקיע סכומי עתק במעבר למטאוורס, או אולי לאמץ את הטכנולוגיה בהדרגה? התשובה תלויה בסוג החברה, בעומק הכיסים, ובעיקר ביעדיה דררטגיים.

יש חברות שמצות "אסטרטגית סנונית" – נכנסות לפיילוט קטן, מנסות חוויית מותג חלקית במטאורס, ובודקות תגובות מהשוק. אחרים, עם חזון מוטרף, פשוט משנות את שם החברה ל"משהו עם מטא" וטסות קדימה (אהמ, מישהו אמר פייסבוק?).

חוית עובד במטאורס

ארגונים נלחמים היום על טאלנטים. יצירת סביבת עבודה וירטואלית עשירה עשויה לעודד עובדים צעירים, חובבי טכנולוגיה, להצטרף לארגון. במטאוורס אפשר לקיים הדרכות, לערוך פגישות עם אווטרים משעשעים, לשלב למידה חווייתית ואף להעניק "בונוסים" בצורה של NFT.

האתגר הוא לא לתת לעובדים שהעבודה כולה הופכת למשחק מחשב אחד גדול, בלי גבולות בין הפנאי לעבודה. לכן, גבולות ברורים ותהליכים משוב נכונים הם חלק בלתי נפרד מתרבות ארגונית בריאה.

שילוב המציאות הפיזית והווירטואלית

אין ספק שהמטאורס לא עומד להחליף את העולם הפיזי. בסוף דבר, אנשים עדיין אוהבים ללכת לבית קפה אמיתי ולבלות ביחד. השילוב של פיזי ודיגיטלי (Phygital) הוא המנוע של העתיד: אירועים שמשלבים מציאות פיזית עם תוכן וירטואלי, מוצרי או שנסרקים ל-NFT, ואפילו רפואה המשלבת ניתוחים רובוטי בהנחיה מר חוק.

כאן בדיוק מנכ"לים יכולים למנף שיתופי פעולה. דמיינו רשת חנויות או שמאפשרת לקנות ציוד פיזיים וגם "סקינים" וירטואליים לאווטרים במטאוורס. רווח כפול, קהל רחב יותר, וחוויה ייחודית שמדברת לשני העולמות.

כיצד מנכ"לים יכולים להתכונן לעתיד?

1. לימוד מתמיד: להכיר מקרוב את הטכנולוגיות, המושגים והמגמות.
2. בניית צוות חדשנות: להקצות משאבים לאנשי מפתח שיובילו פרויקטים בתחום המטאורס.
3. שותפויות אסטרטגיות: לחבור לסטארט-אפים או לחברות טכנולוגיות חזקות לזרז את הכניסה לשוק.
4. גמישות מחשבתית: להיות מוכנים להתאים את המודל העסקי והמבנה הארגוני למציאות המשתנה.
5. מדיניות רגולציה ואבטחה: לבנות אסטרטגיה מתתייחסת לרגולציה, סייבר ופרטיות, כדי להגן על הארגון ועל המשתמשים.

מדידת הצלחה במטאורס

המדדים משתנים:

• זמן שהייה (אירוסין): כמה זמן משתמשים בשטח הווירטואלי?
• ערך כלכלי של נכסים דיגיטליים: מה שווי ה-NFT והטוקנים שלכם בשוק?
• גודל הקהילה: לא רק מספר המשתמשים, אלא מתאים ואי המעורבות והנאמנות שלהם.
• מכירת נכסים דיגיטליים, מנויים, פרסום, שיתופי פעולה מסחריים ועוד.

פריצות דרך והזדמנויות עתידיות

אינטגרציה עם AI עשויה ליצור אווטרים חכמים שמנהלים אינטראקציות מסחריות עבור משתמשים, ניתוח נתונים משוכלל יכול להתאים את הלקוח החוויית "ברמה הגנטית". אולי נראה חיבורים בין מטאוורסים שונים ("מטא-מטאורס"?) שמאפשרים מעבר נכסים דיגיטליים וחוויות ברמה רב-יקומית.
כל אלה ידרשו מהמנכ"לים הסתגלות מתמדת, סבלנות ולפעמים גם אומץ להזניק רעיונות שנשמעים מדע בדיוני.

מבט על השוק הישראלי

גם בישראל יש התעוררות סביב תחום ה-Web3. חברות מקומיות עוסקות בפיתוח טכנולוגיות בלוקצ'יין, ומשקיעים מחפשים את הסטארט-אפים הנכונים. יחד עם, השוק יחסית קטן בהשוואה לארה"ב או לאירופה, והרגולציה בארץ גם מאטה תהליכים. מנכ"לים ישראלים שרוצים להוביל בתחום, לפעמים מחפשים שווקים בינלאומיים.

אך אל תטעו – יש כאן פוטנציאל אדיר לחדשנות ישראלית, בייחוד בתחום האבטחה, פיתוח החוזים החכמים, והטמעת חוויות VR/AR. ה-DNA היזמי הישראלי יכול לפרוח, בתנאי שיש תמיכה רגולטורית ומשאבים מתאימים.

סיכום: הזדמנות אסטרטגית ולא רק טרנד

אז האם מנכ"לים בעידן המטאורסים ניצבים אופנה חולפת או הזדמנות של ממש? כפי שעולה מהדיון הארוך הזה, מורכבת. בהחלט מדובר בטכנולוגיות מדמות שעדיין לא התבגרו לגמרי, והשוק עשוי לחוות גלים של עליות ומורדות (כמו בכל תחום טכנולוגי פורץ דרך).

ארגונים וגמישות שלא הכרנו בעבר מנכ"לים שרוצים להישאר רלוונטיים, להתנסות להפעיל יתרון תחרותי, יכולים לנצל את הגל הזה לטובתם – בתנאי שיש להם את התבונה ואת הדרושה הזו.

מבט קדימה: מה כדאי לעשות מחר בבוקר?

1. חקור ולמד: אסוף מידע על פרויקטים מצליחים, הבן איך חברות אחרות אחרות Web3.
2. קבע יעדים מדידים: הגדר KPI ברורים סביב חוויית לקוח, מכירה, קהילה.
3. התחל בקטן: אל תמהר להשקיע הון עתק בלי פיילוט ראשוני.
4. שתף את התעשייה והמשקיעים: וודא הסכמה והבנה ארגונית לגבי היעדים והסיכונים.
5. היה גמיש: אם משהו לא עובד – שנה כיוון במהירות.

סוף דבר

המטאורס ו-Web3 אין עוד "גימיק". הם משנים את המשחק הכללי, פותחים דלת להזדמנויות עסקיות ותרבותיות חדשות, ואתגרים את המבנים הארגונים המסורתיים. לא ברור אם כל המהפכה תתרחש בשנה-שנים הקרובות, או אם נצטרך להמתין עשור, אבל הכיוון ברור: עתיד אינטרנט יהיה מבוזר יותר, חווייתי יותר, ויהיה ככר לחדשנות, יצירתיות ורווחים.

מנכ"לים, מצוידים בראייה ארוכת טווח ובאומץ להסתכן, יוביל את הארגון שלהם למקומות חדשים לגמרי. כן, בדרך אולי נצטרך ללבוש חליפות וירטואליות ולחטוף כמה סיבובים של כאבי ראש טכנולוגיים – אבל מי אמר שההיסטוריה נכתבת רק על דפי נייר? צריך, היא נכתבת בקוד, ומוצגת במציאות מדומה.