אהבה, החיבור והקשר בין ניהול, ספורט ולאחרונה כדורגל.
ואיך כל זה מתקשר תמיד לתפיסה הניהולית – לנהל כמו מאמן.
נדגים בסיפור אמתי לגמרי תוצרת הליגה הטובה בעולם. פריימר ליג.
טוני קאר
עשרות שנים טוני קאר אימן באקדמיה של ווסטהאם. הוא הצמיח כוכבים רבים כמו פרנק למפארד, ריו פרדיננד, ג'ון טרי, ואחד מייקל קאריק, שברקוביץ ( "הקוסם" ) פחד שהוא ייקח לו את המקום בהרכב בהיותו בן 18 בלבד.
המוטו שלו – של טוני קאר
כדי לבנות אופי טוב לשחקן לא צריך לצעוק, צריך להכריח אותו לנקות.
הצלחה הייתה עבורו כששחקנים מגיעים לחדר הלבשה ולא זורקים את הציוד על הרצפה ומצפים שמישהו יאסוף אחריהם. הם מנקים אותו. הם מכבדים את החולצה ואת האפסנאי.
משמעת, צניעות
זאת הדרך ללמדם משמעת, צניעות, אחריות וכבוד. זה ליווה את הכוכבים האלו כל אורך הקריירה.
זה לווה לצד התפיסה שלא נכון לבדוק כל הזמן מה השחקן לא מסוגל לעשות ( = חולשות ), אלא לזהות מה הוא כן עושה טוב ( = חוזקות ), ולאתר את הבעיות באופן מעמיק, כמו נגיד "גישה לא טובה", ולשאול…למה ? למה הוא ככה? האם הוא עצלן ? האם הוא פשוט לא מבין מה שהוא צריך לעשות כי אף אחד לא הסביר לו נכון ?'.
הרעיון של "חיזוק החוזקות ומודעות לחולשות" עזר לו למצוא את הטוב ביותר בכל שחקן ולשפר את היכולת הייחודית לו.
זאת הדרך לנהל כמו מאמן ולגדל את דור המנהלים הבא.
טוני קאר כתב ספר על כך. "Tony Carr: A Lifetime in Football at West Ham United, שייראה אור בחודשים הקרובים. אני בטוח אקרא אותו.
Tony Carr is one of the most influential coaches of all time. Having achieved his boyhood dream of signing with West Ham United in 1966 and training alongside the inimitable Bobby Moore, a leg break forced Carr to end his playing career before it had even begun. Not to be deterred, he decided to forge himself a new path and was appointed director of youth football at West Ham in 1973, aged just 23.